גזר דין בתיק ת"פ 040116/04

כל אחד משני הנאשמים הורשע על פי הודאתו בעבירה של ניסיון להצתה, עבירה לפי סעיף 448 (סיפא) ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

התובעת המלומדת, עו"ד כבאז רוזי, עמדה בטיעוניה לעונש על החומרה במעשי הנאשמים. התובעת בהגינותה ציינה נקודות זכות העומדות לכל אחד מהנאשמים. לאחר זאת עתרה לעונש מאסר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות.

מן העבר השני, עתרו פרקליטות הנאשמים לביטול הרשעת הנאשמים.

כל אחת מן הפרקליטות המלומדות, עו"ד רובינסון ועו"ד קיש, הדגישה גילו הצעיר של מרשה וחלקו הצדדי בביצוע העבירה בה הורשע. אליבא דפרקליטות המלומדות, העבריין העיקרי הינו הקטין, עומרי, שהיה הרוח החיה, היוזם והגורם הדומיננטי ההרסני שגרר את הנאשמים עמו לביצוע אותה עבירה שסיבכה את הנאשמים והושיבה אותם על ספסל הנאשמים.

עו"ד רובינסון תיארה בטיעוניה את התגייסותו של נאשם 1 לצבא ושירותו המסור שם. השירות הצבאי פתח בפני הנאשם 1, לגישת הסנגורית המלומדת, תוכן וייעוד לשיקום. קטיעת הליך זה בגין עונש של מאסר בפועל עלולה להיות בלתי נסבלת עבורו.

עו"ד תרצה קיש, ציינה את החשש של שני הנאשמים מפני אותו קטין. נאשם 2 הינו צעיר נורמטיבי בן למשפחה נורמטיבית. הנאשם עומד להתגייס לצה"ל ביום 26.1.05 ( ס/2). שירותו בצבא צריך לשמש עבורו עוגן ערכי וחינוכי.

לגישת הסנגורית המלומדת ראוי לו לבית המשפט לבטל הרשעת הנאשם. בכל מקרה, לגזור לו עונש מתון מן העונש המוצע על ידי התביעה.

הפרקליטות המלומדות תמכו דבריהם באסמכתאות שיצאו מלפני בתי משפט מחוזיים שונים במקרים דומים.

תסקיר שירות המבחן של נאשם 1 מתאר את שירותו הצבאי כעובד כללי בבסיס תחמושת. משפחת הנאשם נורמטיבית. קצינת המבחן התרשמה ממצוקת הנאשם וחרטתו.

תסקיר שירות המבחן של נאשם 2 מתאר את דמותו ועברו הפלילי. לגישת קצינת המבחן לא מדובר בצעיר בעל דפוסי התנהגות עבריינים. משפחת הנאשם 2 נורמטיבית. קצינת המבחן התרשמה מאפשרות שיקומו בצבא.

בפתח הדברים הנני מוצא לדחות עתירת הפרקליטות המלומדות לבטל הרשעת הנאשמים.

ההלכה הפסוקה עקיבה ומושרשרת.

בר"ע 432/85 גדעון רומנו נ' מדינת ישראל  פורסם בתקדין עליון כרך 85 (3) תשמ"ה - תשמ"ו ו-1985 קבע כי כב' הנשיא שמגר, בין השאר, הדברים הבאים:

" רק בנסיבות יוצאות דופן , בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה, נוקט בית המשפט לפעמים בחלופה של הטלת מבחן ללא הרשעה. ההמנעות מן ההרשעה הופכת, כמובן, באופן תיאורטי לקשה יותר ככל שהעבירה חמורה יותר...".

בערעור פלילי 2513/96 מדינת ישראל נ' ויקטור שמש פורסם בפד"י נ(3) עמ' 682 קבע ביהמ"ש העליון, בין השאר:

"הרשעה בדין היא מעשה מהותי שיש לו השלכות ברורות על הגדרתו של מי שעבר עבירה פלילית כבעל הרשעה קודמת. המנעות מהרשעה שמטרתה לחסוך מן הנאשם את התיוג של עבריין עשוייה להיות מוצדקת רק במקרים חריגים..."

[ראה עוד: ע.פ. 535/89 פלוני נ' מ.י (פורסם פד"י מד (3) ע"מ 800); ע.פ. 2083/96 תמר כתב נ' מ"י פורסם פד"י נ"ב , 3, עמ' 337].

בנשוא ענייננו, הגיעו הנאשמים יחד עם אותו קטין, עומרי - שהינו נושק בגילו את גבול  ה"בגירות" - למועדון "מחולות תימן" ברחוב המסגר בתל אביב.